התנהגות שיתוף פעולה: על דולפינים, בני אדם וחיות אחרות

 

אמיר פרלברג - המעבדה הבינלאומית לחקר התנהגות דולפינים, ריף הדולפינים, אילת

 

עבודת הדוקטורט שלי עסקה בשאלה מדוע דולפינים משתפים פעולה זה עם זה. ההנחה הרווחת במחקר ההתנהגות גורסת כי בעלי-חיים לומדים לשתף פעולה אם הם מתוגמלים כך ששיתוף הפעולה יהיה יותר כדאי מהתנהגות לבד. הנחה זו באתי לבחון, מתוך הכרה כי בטבע מראים הדולפינים מגוון נרחב של התנהגויות שיתוף פעולה - בצייד, משחק, חיזור, התגוננות ועוד.

 

המחקר התמקד באינטראקציה דולפין-אדם, כאשר הדולפינים הגיעו להתלטף אצל המאמנים, מדריכי השחיה ומדריכי הצלילה. מסתבר כי הדולפינים בחרו להתלטף בצמד על פני התלטפות לבד ביחס של 1:4, למרות שדולפין שהגיע ביחידות זכה לליטוף 'יסודי' יותר. שיתוף הפעולה בליטוף דורש מאמץ רב יותר מצד הדולפינים מאשר התלטפות של כל אחד מהם לבד, מאחר ועליהם לתאם את תנועותיהם לא רק עם תנועותיו של המלטף, אלא גם אחד עם השני. הדבר דומה לצורך, בעת צייד, לתאם עם השותף בהתייחס גם לתנועות הטרף.

 

מהמחקר משתמע, כי בשיתוף פעולה שמבוסס על למידה לא מעורבים רק שיקולים של רווח חומרי מיידי, אלא גם רגשות, והתופעה אינה ייחודית לבני האדם. הסיבה לשיתוף הפעולה היא לא רק הרווח החומרי, אלא גם (ולפעמים רק) הנאה מעצם ביצוע הפעולה המשותפת והמתואמת. הדולפינים משתפים פעולה כי הם נהנים לבצע פעולות יחד, גם במחיר מאמץ גדול יותר וליטוף קצר יותר. וכך גם בבני אדם - העשייה של פעולות ביחד היא מלהיבה, מרגשת וגורמת להנאה מעצם ביצוע הפעולה. אנשים נהנים לצעוד יחד במצעדים, לרקוד יחד ולשחק ביחד, גם בלי לקבל על כך תגמול חומרי כלשהו, פרט להנאה רגעית. אם אתה נהנה משיתוף הפעולה אתה עושה את הפעולה בצורה טובה יותר, וגם להיפך - אם שיתוף הפעולה טוב, אתה גם נהנה יותר.

   

back