הזרמת שפכים

 

הדוחות השנתיים לבדיקת איכות מימי החופים של ישראל בים התיכון, אשר פורסמו בשנים האחרונות  ע"י המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, הציגו ממצאים דומים: "כמויות משמעותיות של חומרים אנתרופוגניים מוחדרות  למימי החופים של ישראל בים התיכון, הן ממקורות נקודתיים (מוצאי שפכים ונחלי החוף) והן ממקורות מבוזרים (מי נגר והסעה אטמוספרית). כתוצאה מכך, נמצא זיהום משמעותי במתכות כבדות, נוטריינטים וחומרים אורגאניים שונים בכמה מוקדים לאורך החוף."

לפי כללי אמנת ברצלונה, אשר אושררה ע"י מדינת ישראל וקיבלה ביטוי בחוקים למניעת הזרמה לים, חל איסור להזרים או להטיל פסולת אל הים, למעט לפי היתר זמני של הועדה למתן היתרים מיוחדים, שהרכבה קבוע בחוף. למרות זאת, קיימים לאורך חופי הארץ מספר לא קטן של מוקדי הזרמה של שפכים תעשייתיים ו/או ביתיים, אשר הזרמתם מתאפשרת.

יונקים ימיים, הינם טורפי על הנמצאים בראש מארג המזון, וככאלה הם צוברים בגופם מזהמים אלו המועברים אליהם דרך מזונם: בכל שלב במארג המזון מצטברים מזהמים אלו ונעשים מרוכזים יותר בתהליך של העצמה ביולוגית (כאשר קצב הצבירה גובר על קצב ההפרשה שלהם). המזהמים מצטברים באברים שונים בגוף היונק הימי, מחלישים אותו ובשלב מסוים יגרמו למחלות ואף למוות.

מאמר 1

מאמר 2

 

חזרה